מעבר לברכה שכולנו מצפים שתשרה עלינו, עם סיום הסכסוך בין ארגוני המהנדסים ואיחוד השורות, הרי שהרווח
הוא כפול ומכופל, כאשר במסגרת הנחיות ועקרונות האתיקה ההנדסית, פורסם ("הנדסת בניה ותשתיות"
17 מינואר-פברואר 2003) קוד התנהגות למהנדס המעיד ולטובת הצרכנים המשתמשים בשירות זה, הריהו להלן:
הועדה לאתיקה קובעת את הכללים הבאים המתייחסים להתנהגות הראויה של מהנדס בהיותו "עד מומחה" בבית המשפט:
כללי
1. מתן עדות הנדסית בבית המשפט היא חובה אזרחית המוטלת על המהנדסים בהיותם בעלי המקצוע בתחום ההנדסה.
עדותם אמורה לסייע לשופט בחקר האמת ובהכרעת הדין.
2. מהנדס יסכים לשמש עד מומחה רק במקרה בו הוא מאמין כי יש יסוד מוצק בתלונת התובע או בעמדת הנתבעים.
3. מתן עדות מקצועית אמינה, נייטרלית, הנשענת על בסיס מדעי וסטנדרטים הנדסיים מקובלים תסייע במקרה הייחודי
בו נתבקשה העדות ותביא במקביל גם לשיפור בטיחות הציבור במקרים דומים בעתיד.
4. מתן עדות רשלנית או עדות שקר עלול לחשוף את המהנדס המעיד להליכים משפטיים ואתיים.
כישורים נדרשים מהמהנדס המעיד כעד מומחה
5. המהנדס המעיד יהיה בעל רשיון בר תוקף לעסוק בהנדסה במדינת ישראל, בתחום בו התבקשה עדותו.
6. המהנדס המעיד יהיה בעל מומחיות הרלוונטית למקרה בו הוא מעיד.
7. המהנדס המעיד יהיה בקי בתחום ההנדסה ובסטנדרטים המקובלים הנוגעים למקרה הנדון ולתקופה בה נוצרה
העילה לתביעה בה נדרשה חוות דעתו.
הנחיות למהנדס
8. המהנדס המעיד ימסור באובייקטיביות, בהגינות ובדייקנות את כל הפרטים הנוגעים לכישוריו, הסמכתו והתמחותו המקצועית.
9. המהנדס המעיד ימסור באובייקטיביות, בהגינות ובכל האמת את כל המידע ההנדסי והמדעי הנוגע למקרה הנדון.
אין להטות את חוות הדעת לפי דרישת המזמין.
10. המהנדס המעיד יתייחס בעדותו לתקנים ולסטנדרטים ההנדסיים שהיו מקובלים במועד בו נוצרה העילה לתביעה.
11. המהנדס המעיד יבחן את נושא התביעה לפי "חיוב ההשתדלות" ולא רק על פי התוצאה, דהיינו לפי תפקוד נורמטיבי
על פי תקנים וכלליים הנדסיים מקובלים שהיו נהוגים במועד בו נוצרה העילה לתביעה.
12. המהנדס המעיד יצהיר באם העדות הניתנת על ידו מבוססת על ניסיון וידע אישיים, על מידע ספציפי הנוגע למקרה הנדון,
על ספרות מקצועית או על דעה מקובלת בין המהנדסים העוסקים בתחום הנדון.
13. השימוש בספרות המקצועית יעשה רק מתוך בקיאות, תוך ציון ערכו של המקור הספרותי והבאת הגישות השונות לבעיה
הנדונה, ככל שהן קיימות. אין להשתמש בספרות המקצועית בצורה חלקית או שטחית.
14. מתן חוות הדעת ומתן העדות בבית המשפט יעשו בלשון עניינית, צנועה, ומאופקת המתבססת על העובדות בלבד
ועל האמת והמדעית.
15. המהנדס המעיד רשאי להעביר ביקורת מקצועית על חוות דעת ההנדסיות נגדיות שניתנו לבית המשפט. הדבר ייעשה
בלשון עניינית ומאופקת. אין לכלול בחוות הדעת ביקורת ברמה האישית על מהנדסים מומחים אחרים.
16. העד המומחה ימנע ממתן חוות דעת בעניינו של מהנדס הנמצא עמו ביריבות אישית ותיקה, שאין מקורה במחלוקת הנדונה.
17. יש דברים שאינם צפויים מראש. אם העד המומחה מגיע למסקנה שבאופן סביר לא היה ניתן לצפות מראש בגורם מסוים
שהשפיע ישירות או בעקיפין על הנושא במחלוקת, מחובתו של העד המומחה לציין זאת בעדותו ולהימנע מ"חכמה
שלאחר מעשה" בעת כתיבת חוות דעתו או בחינת חוות דעתו של אחר.
18. התשלום למהנדס המעיד יהיה סביר עפ"י הזמן הנדרש להכנת חוות הדעת והעדות. אין לקשור את שכר הטרחה
בכל צורה שהיא עם תוצאות המשפט. התועלת הכלכלית לעד אסור לה שתשפיע על תוכן עדותו.
19. המהנדס המעיד יהיה ער לעובדה כי תרשומת בית המשפט עומדת לרשות הציבור וכי עדותו עשויה לעמוד למבחן חברים
גם בתום מתן העדות.
20. המהנדס המעיד ימסור את חוות דעתו ועדותו תוך שהוא שמור על כללי האתיקה המחייבים לעניין כבוד המקצוע בכלל
וכבוד חבריו למקצוע ההנדסה בפרט. "
נותר רק לקוות כי אם לא יחוסל הג\\\′ונגל הקיים כיום בתחום זה. לפחות ימתן הקוד את העוסקים במלאכה ויאפשר
ללשכה לפקח ביסודיות ובאחריות על רמת השירות וההתנהגות (וגם אני הקטן שחטאתי לא פעם בהשתלחות ביריב
מקצועי, אשתדל שלא להיסחף).
ראובן כץ, מהנדס בניין
מנכ"ל "בם"
2. מפגעי בטיחות ובריאות
לכבוד
ועד עובדי עיריית לוד
ככר קומנדו 1
לוד 71270 לידי: גב′ אוולין דהן, יו"ר הועד
חוות דעת מומחה
הנושא: מפגעי בטיחות ובריאות - תנאי עבודה
ורווחת העובדים הסוציאליים.
המזמין: ועד עובדי עיריית לוד.
בעל/מחזיק המבנים: עיריית לוד.
תאריך ביקורת: 11.02.03
כללי
נתבקשתי ע"י ועד עובדי עיריית לוד לבדוק את המבנים בהם מבצעים העובדים הסוציאליים
את עבודתם ולהביע דעתי באשר לממצאים שאמצא ומידת השפעתם לגבי שהותם ועבודתם.
קבעתי ש:-
שלושת המבנים בנויים ומתוחזקים בתת-רמה, וכוללים מפגעי רטיבות חמורים (המהווים
מפגעים בריאותיים לכל דבר), מפגעים חומרים מסוכנים ("אסבסט"), כשל קונסטרוקטיבי
(טרם ברמת סיכון), מפגעי יונים מפיצי מחלות, ליקויי בנייה המונעים תפקוד תקין,
בייחוד לאור מהות העבודה האמורה להתבצע במבנים (מונעת אפשרויות ייעוץ וטיפול
בתנאי פרטיות סבירה, ללא העברת קולות ושיחות מחלל לחלל) וליקויי בטיחות העלולים
לסכן ילדים מקרב האוכלוסייה הבאה לקבלת ייעוץ וטיפול.
מתוך חוות דעת בנושא גגות אסבסט:
זהירות אסבסט !!!!!!!
מתוך התקנות
1. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים
בגורמים מזיקים) התשנ"א - 1990 כוללות בין הגורמים המזיקים, את האסבסט
לסוגיו.
2. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים
באסבסט, טלק וצורן דו-חמצני גבישי) התשמ"ד- 1984 מתייחסות כנ"ל וקובעות
את הקשר בין מחלות ריאה לאסבסט.
3. בסעיף 29(ה) קובעות במפורש כי "לא יבצע אדם עבודת בניה באסבסט אלא
באישור הועדה הטכנית"
מתוך התקנים
1. ע"פ התקנים הישראליים מקבוצת ת"י 110, יש לסמן כל לוח בסימון ברור
ובר קיימא באזהרה בנוסח:
" זהירות מפגע אסבסט
עבודה עם החומר, עלולה לגרום אבק מזיק לבריאות."
2. כנ"ל ע"פ מפמ"כ 313.
מתוך פסקי דין
1. ע"מ 166/98 העמותה למען איכות הסביבה נ. עירית נהריה, בבית המשפט
המחוזי בחיפה דן בשאלת אישור תוכנית - לאחר שהתגלו עודפי אסבסט באתר
הבניה (שרידי מפעל "איתנית" לייצור אסבסט - לשעבר).
בפני בית המשפט עמדה חוות דעתו של פרופסור מין שהתייחס לעצם הסכנה
שבאסבסט והמחלות הנובעות מאסבסט ודרש לנקות את השטח מאסבסט.
וכן חוות דעתו של פרופסור אנדרו מ. אוברטה (מומחה המשרד לאיכות הסביבה).
כתוצאה מהנ"ל, עיכב ביהמ"ש בפסק דינו, את תהליכי הרישוי והורה על המשך
עבודות הניקוי וסילוק האסבסט ע"פ מסמך הנחיות (בהסתמך על חוו"ד פרופ′
אנדו פ. אוברטה והנחיות הועדה הטכנית לטיפול באבק מזיק בראשותה של
גב′ צילה ענבי, מומנה יחידת השירות והאסבסט, במשרד לאיכות הסביבה
ויו"ר הועדה הטכנית לאבק מזיק).
2. ע"פ 1089/92 חני ברקוביץ נ. איתנית בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו שדן
בשאלת חשיפה מתמשכת של עובד במפעל לייצור ועיבוד אסבסט ובקשר
עם מחלתו הממארת (בריאה) ופטירתו.
גם תיק זה דן ומאשר את הסיכון שבהתפוררות האסבסט וסחיפת פירורים
ואבק לאוויר ולאדם.
ניתוח, מסקנות והנחיות לתיקונים.
1. מזה כ- 10 שנים שהוגבל בארץ השימוש באסבסט (ונסגר המפעל המייצר
("איתנית" - "ישראסבסט" לשעבר). התקנות והתקנים מגבילים שימוש, ודורשים
סימון אזהרה (שגם לו היה קיים - ונראה שלא - לא היה ניתן לצפייה וזיהוי
מאחר ותחתית הלוחות -במרבית השטח – מוסתרת).
אין זה סביר כי הבעלים יוכל להציג אישור הועדה הטכנית לגג האסבסט
(וזאת ניתן גם לוודא במחלקת מהנדס העיר ותיק הבניה שבעירייה).
לוחות האסבסט עוברים תהליכי בליה – אם מחמת פגיעות ברק וסופות
ואם מחמת התפוררויות מקומיות בהשפעת מזג האוויר, שמש, שינויי
טמפרטורות, רוחות ועוד, הגוררים סחיפה של חלקיקים ואבק אסבסט לחלל
המשרדים. שהייה מתמשכת בחללים אלו - עלולה בהחלט לגרור פגיעה
בריאותית של ממש ולפיכך אין זה סביר שהמצב יוותר ללא שינוי וללא הגנה
על העובדים.
הפתרון המתבקש הוא, פירוק גג האסבסט והחלפתו בלוחות "פלרם" או
שווי ערך (פלסטיים) שיחליפו את לוחות האסבסט (שגילם לא ידוע, מאחר
וכאמור איננו מיוצר כיום בארץ).
את פעולות הפירוק וההחלפה, יש לבצע בהקדם מכח פקודת הנזיקין
(להקטנת נזקי בריאות ככל האפשר). עד לביצוע, יש לפחות להניח מעל לתקרה
האקוסטית בכל שטחה, יריעת פוליאתילן להגנה מפני מעבר חלקיקי אסבסט
לחלל אוויר המשרדים.
נספח א′
(*) 3.12.02
מכ/ אסבסט-מתי
מספרנו: 14-020933
לכבוד
גב′ אלה בן נון
מכון התקנים הישראלי
רח′ חיים לבנון 42
תל-אביב בפקס:6412762-03
שלום אלה,
הנדון: ריביזיה / ביטול -
ת"י 110 / מפמ"כ 313
בהמשך לשיחתנו בנושא, הריני מבקש להביא לדיון בפני הועדה המרכזית לבנין את סוגיית האסבסט כפי שהיא מתבטאת כיום בתקנים ישראליים;
1. נושא הסיכון שבאסבסט בתהליכי התפוררות (וייצור) מתבטא בתקנות הבטיחות
והגהות ואיכות הסביבה.
2. לכאורה, אין פגם במשטחי אסבסט שלמים.
3. בפועל, רוכש מבנה/דירה שקירותיה יהיו מחופים בפלטות אסבסט (כפי שהתקן
מאשר לכאורה) - לא יכול להיות מודע לסיכון ולאזהרות שצוינו בשלב האספקה
לבונה. אותו רוכש, עלול לקדוח ולבצע כל פעולה שתחשוף אותו לסיכון בריאותי.
4. האזהרות בפני השימוש באסבסט הן ברורות ויש לתת את הדעת על התפתחויות
ושינויים שהחומר המוגמר עובר במשך הזמן (בנוסף לבלאי בהשפעות מזג אוויר
ותנאי אקלים).
5. אני מציע לבטל לחלוטין את התקנים הללו (שנראים לי גם בלתי מעשיים כיום)
או לבצע רוויזיות (כולל הפיכת המפמ"כ לתקן) שיכללו את כל האזהרות והדרכים
שבהם יש ליידע משתמשים עתידיים במבנים מוגמרים, כולל רכיבי אסבסט.
בברכה,
ראובן כץ, מהנדס בניין
מנכ"ל "בם"
(*) בעקבות פניה זו נפתח דיון בנושא בועדה מרכזית לבנין