מאמר מאת ראובן כץ, מנכ"ל בם
פורסם בעיתון מעריב ב30/5/01-
התכוננתי לספר לכם על חידושים בתערוכת "בילדקס" , אך בעודנו ממתינים, הגיע השבר, אם כי עדיין לא זה שאנו חוששים מפניו. לא ניתן להתעלם מרעידת האדמה שעברנו עם אסון "ורסאי" (וזו עדיין לא רעידת האדמה שידוע כי בוא תבוא וההכנות החלקיות לעמידה נגדה, נעשות מאוחר מדי ומעט מדי). כולנו עדיין תחת ההלם הנורא והכואב ויש לשער כי לא ישמעו הקולות "אמרנו לכם", אם כי אני מכיר כמה וכמה שאכן אמרו וחזרו ואמרו. האירוע הוא הכבד והחמור ביותר שקרה אי פעם בתחום הבניה בארץ, אך לא הראשון ומילות המפתח לכולם: "אי - אכיפה" ו"היעדר מוסר-השכל". אנסה לסקור מעט נתונים העומדים בבסיס האירוע.
קצת היסטוריה.
ינואר 1967 (!) כותב ד"ר עמי גלזמן בביולטין התחנה לחקר הבניה בטכניון : "בתקופה האחרונה צצו הרבה משרדים ל"שיפוץ מבנים" ואשר בחלקם אינם מסתייעים בייעוץ הנדסי. עבודות השיפוץ כוללות הרחקת קירות (ואפילו קירות נושאים) ועמודים (הדגשה שלי - ר.כ.). הרחקת החלק התחתון בקורות וכו\\\'. סכנה רבה טמונה בשיפוצים מסוג זה אם הם נעשים ללא תכנון ופיקוח הנדסי. שיפוץ כזה נעשה עפ"ר כדי לשנות את אופי המבנה, ואז יש להביא בחשבון את סוג ההעמסה המתוכנן לגבי העמסה הרגילה למבנה".
נראה כי מאז עד היום - עם כל ההתפתחויות שחלו - לא השתנה דבר לגבי סיבה או מקור אפשרי כה ברור לכשל מבנים (ואני נתקל לא פעם בתופעות הרות אסון אלו).
1987 בעקבות התמוטטות בנין בן 4 קומות בשכונת הר-נוף בירושלים תובע טדי קולק הקמת ועדה בינמשרדית שתבדוק את כל הליכי הרישוי והפיקוח של קבלנים בישראל.
30.8.87 מונתה ועדה מטעם לשכת המהנדס והאדריכלים, לבדיקת מקרי כשל של מבנים אשר פרסמה ממצאיה ומסקנותיה בינואר 1988 (ראה פרסום בעיתון "מבנים" 66) וחבריה איתרו:
1. ביצוע לקוי, לא בהתאם לכללי המקצוע ובניגוד לכללי בטיחות אלמנטריים. 2. ביצוע על ידי קבלנים בלתי רשומים. 3. ביצוע ללא פיקוח מקצועי צמוד ברמה נאותה ועם סמכויות ו/או ללא פיקוח עליון מתמשך של המהנדס המתכנן. 4. פיצול אחריות בלתי סביר בתכנון רכיבים של אותו מבנה. 5. ביצוע חליפים לרכיבים קונסטרוקטיביים ללא בדיקות ומעורבות מספקת של מהנדס המבנה. 6. ביצוע ע"י קבלן ללא ביטוח למקרי כשל. 7. במרבית מקרי הכשל - מעורבות תקרות "פל-קל". בהקשר לכך הוסיפה הועדה, כי היעדר מידע מספק לגבי כל אחד מהמקרים, לא אפשרה לה לקבע אם ובאיזו מידה גרמו הממצאים שהעלו את הכשלים שהיו, אולם מרבית הממצאים חמורים במידה שאין להוציא מכלל אפשרות, היותם הגורם או אחד הגורמים לכשלים. באשר לתקרות "פל-קל" - לא היו לועדה מספיק נתונים כדי לקבע אם ובאיזו מידה, היו תקרות אלו הסיבות לכשל, אולם מצאה ועדה לנכון להתריע כי "השיטה אינה מעוגנת בתקנים ישראליים או תקנים ידועים אחרים". עוד הוסיף הדוח ואמר כי "הועדה שמעה עדות נרחבת מפי יוזם השיטה, אבל לא השתכנעה כי ניתן לראות את הרקע התיאורטי והמפרט לביצוע כבדוקים, מאושרים ובטוחים". (*)
(*) להלן מצורפת תגובתו אז של אינג\\\' אלי רון מ"פל-קל".
בהמלצות הועדה נאמר כי:
1. הממצאים שנתגלו מחייבים פעולה נמרצת לשיפור המצב (ב- 1988 ! - ר.כ.).
2. יש לרכז דיסציפלינות קרובות אצל מתכנן אחד.
3. יש לוודא הזמנת עבודות מקבלנים רשומים.
4. נדרשת אבטחת פיקוח צמוד של בעלי מקצוע בעל יכולת להשליט מרות והענקת סמכויות מתאימות למפקח.
5. אין לאמץ חלופות שהקבלן מציע לרכיבי המבנה - ללא בדיקה ואישור בכתב של המתכנן המקורי.
למתכננים המליצו :
1. לוודא שהיזם יעסוק באתר מפקח מקצועי צמוד, מאחר והמתכנן מזוהה עם "המהנדס האחראי לביצוע השלד" (בינתיים הוגדר תפקיד זה כתפקיד נפרד מכוח מינוי ע"פ תקנות התכנון והבניה - ר.כ.).
2. לעמוד כל כך שבמסגרת התקשרותו עם המזמין, ייכלל השירות של פיקוח עליון שאותו יש לבצע באופן שוטף, כולל תיעוד ודיווח.
3. להימנע מלקבל על עצמם תכנון רכיבים הקשורים קונסטרוקטיבית ברכיבים אחרים שתכנונם אמור להתבצע על ידי מתכננים אחרים שאינם מתואמים עימם.
4. בהקשר לתקרות "פל-קל" סברה הוועדה כי "טובת הציבור מחייבת כי תמליץ להימנע משימוש בשיטות שאינן תואמות את התקן הישראלי ואת חוק התכנון והבניה (??? - ר.כ.), כל עוד בדיקות על ידי גורם מוסמך, לא הוכיחו את אמינותן.
לרשויות המליצו:
1. שיוטל עליהן לפקח על אי שימוש בקבלנים בלתי רשומים וזאת במסגרת פיקוחן על ביצוע תקנות התכנון והבניה.
2. למרות ההסתייגות משיטות בניה שלא הוכחו, הרי במטרה לעודד פיתוח והכנסת שיטות מתקדמות, הוצע לרשויות הממלכתיות (משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים) להקים מוסד ה"אגרמנט" (כמקובל בעולם) לבדיקות התאמתן ואמינותן של שיטות בניה מתקדמות וחדשות.
3. להבחין בין אחריות תכנון לאחריות ביצוע (כפי שאכן נעשה בתקנות התכנון והבניה - ר.כ.).
4. שיוטל עליהן לפקח על אי שימוש בקבלנים בלתי רשומים וזאת במסגרת פיקוחן על ביצוע תקנות התכנון והבניה.
כמו כן היו המלצות למנהלי פרויקטים ולקבלנים אך את תפקיד המניעה העיקרי, הטילה למעשה הועדה על לשכת המהנדסים והאדריכלים בכך שהמליצה לה להקים ועדת קבע למקרי כשל. יתכן ולו הייתה מוקמת ועדה זו, היה נחסך לפחות האסון האחרון.
בהקשר לתקרות "פל-קל", הוסיפה הוועדה נספח ובו פירוט כל הסתייגויותיה שכללו 13 סעיפים שכל אחד מהם, יש בו כדי להוות גורם מכשיל ומקשה על ביצוע תקין והתאמה לכללי הבטיחות הסבירים (ראה תגובת אינג\\\' אלי רון המצורפת).
29.12.88 בירושלים קרס מבנה, בו מצא את מותו איש הטלוויזיה יאיר שרף ואשר נבנה בניגוד לחוק, בידי קבלן לא רשום. אי רישום קבלן - מהווה עבירה פלילית וכבר אז התריע על כך רשם הקבלנים והאשים את כל העיריות בישראל כי אינן מקפידות לאשר תכניות בניה רק לקבלנים הרשומים כחוק (ובכך למנוע עבודת קבלנים בלתי רשומים); "זהו מחדל חמור והצרה היא שאין מדובר בעירייה אחת או שתיים – אלא בכל העיריות בארץ".
האשמות אלו גררו גלי האשמות נוספות ובהן האשים טדי קולק את הממשלה והתייחס למכתב ששלח ב- 1987 בעקבות התמוטטות בנין בן 4 קומות בשכונת הר-נוף בירושליים. קולק תבע שוב (ראה 1987) הקמת ועדה בינמשרדית שתבדוק את כל הליכי הרישוי והפיקוח של קבלנים בישראל. בנוסף, פרסמה אז נשיאות מרכז הקבלנים אזהרה מפני פעילותם של קבלנים בלתי רשומים והביעו "צער על אי- אכיפת החוק מטעם הרשויות המוסמכות.
1988 פורסם דו"ח מבקר המדינה לשנת 1988 המתייחס לכשל מבנים של משרד הבינוי והשיכון.
20.9.95 במטרה לעדכן את התקן הישראלי ולהתאימו לחידושים הטכנולוגייים בענף, בדקה ועדת תקינה טכנית לתכנון שלד מבטון מזוין במכון התקנים את שיטת "פלקל". בעקבות הסבריו של אלי רון לחברי הועדה הופנה הנושא לבדיקה על ידי ועדת מומחים בראשותו של פרופסור עדין שמסקנותיה, כפי שהציג ב – 15.1.96 , היו כי:
1. "אין הועדה רואה כל אפשרות להכיר בתקרות אלה כמתאימות לדרישות חוקת הבטון, התקן הישראלי ת"י 466, כל כל חלקיו הרלבנטיים ובוודאי לא כתקרת צלעות... או בכל צורה אחרת לפי האינטרפרטציה שנתן לה אינג\\\' אלי רון ..." חברי הועדה, לא קיבלו את הערכות אינג\\\' א. רון ביחס לתסבולת ולתפקוד התקרות לפי שיטת "פלקל" כמוצהר על ידו".
2. בנוסף, הביעו חברי הועדה חשש שהתקרות הנ"ל עלולות "להינזק במידה חמורה בתנאי רעידות אדמה".
10.1.96 לאור ממצאי ועדת המומחים בראשותו של פרופסור עדין, מקבלת הועדה הטכנית בראשותו של ד"ר אורי הרמל את ההחלטה הבאה :
"לאשר את מסקנות ועדת המומחים ולפנות להנהלת מכון התקנים כדי שתמצא את הדרכים הנאותות להביא את המסקנות הנ"ל לידיעת הציבור המקצועי." באופן נפרד, פרסמה הועדה גיליון תיקון לתקן 466 (חוקת הבטון) ובו תיקונים המרחיבים הוראות באופן שכל מהנדס מתכנן שיעיין בתקן המתוקן, יוכל להיווכח כי שיטת "פלקל" אינה תואמת לדרישות התקן.
2.6.96, ד"ר אינג\\\' אורי הרמל יו"ר הועדה הטכנית 101 לתכן שלד מבטון מזוין פונה במכתב ל חבר הנהלת מכון התקנים מטעם התאחדות הקבלנים והבונים, מעביר את מסקנות ועדת המומחים הנ"ל, מודיע ומתריע:
כי הועדה הטכנית החליטה לאשר את מסקנות ועדת המומחים ולפנות להנהלת מכון התקנים כדי שתמצא את הדרכים הנאותות להביא את המסקנות הנ"ל לידיעת הציבור המקצועי. בהמשך הזכיר והזהיר כי "לפי חוק התכנון והבניה, חובה לתכנון ולבנות מבנים בהתאם לחוקת הבטון וכי עבירה על חוק התכנון והבניה מהווה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך, וכן עלולים היזם, הבונה, הקבלן והמתכנן להיות חשופים לתביעות אזרחיות מסוגים שונים". הוא ממליץ להפיץ זאת בקרב הקבלנים והבונים על מנת שלא להעמיד מכשול בפניהם בבחינת \\\'לא ידעתי\\\'. במקביל פנה ד"ר הרמל במכתב ליו"ר הועדה המרכזית לתקני בנין במכון התקנים הישראלי בבקשה להביא את מסקנות ועדת המומחים לידיעת ציבור המתכננים, הקבלנים והיזמים בישראל. מאי 1996 מכון התקנים מאשר ומפיץ את גיליון התיקון שאושר בועדה הטכנית.
26.6.96 בישיבת ועדת תקינה מרכזית לבנין במת"י, הוחלט לאור להטיל על ועדת משנה "לדון עם מנכ"ל מכון התקנים לברור האפשרות" ש “הנהלת מכון התקנים תפרסם ששיטת \\\'פלקל\\\' אינה תואמת את תקן חוקת הבטון."
31.7.96 תשובת היועץ המשפטי של מכון התקנים (שאליו הועברה לבדיקה סוגיית נושא פרסום המסקנות בדבר אי התאמת שיטת "פלקל" לתקן) הייתה כי על פי כללי התקנים שנקבעו על פי חוק התקנים , חרגה הועדה מסמכותה – מאחר ותפקידה הוא לקבוע תקנים ולא לבדוק מוצרים ולקבוע את איכותם או התאמתם לתקן ולפיכך על מכון התקנים להימנע מלפרסם מטעמו את המסקנות כמסקנות של המכון.
4.8.96 חוזר מנכ"ל משרד הפנים לראשי עיריות ומועצות, מודיע על שיטת בניה מסוכנת ואוסר לתת היתר או "טופס 4" (אישור גמר) למבנים שנבנו בשיטת "פלקל".
1997 עירית ראשל"צ (היחידה !) אוסרת את השיטה ודורשת ממתכנני המבנים להצהיר שלא השתמשו בה.
10.7.97 אינג\\\' א. מילר – יו"ר הועדה לכשל מבנים (ויו"ר לשעבר של ועדת התקינה המרכזית לבנין במכון התקנים הישראלי) וד"ר אורי הרמל מוזמנים על ידי מהנדס אלי רון להיות נוכחים ביציקת תקרת "פל-קל", עקב שיפורים שביצע לטענותיו בשיטה; היציקה מתבצעת בבבבבבבבבבבב- ראשון לציון. מסקנותיו מהביקור כי עקרונית אין השיטה ה"חדשה" שונה מהקודמת, היא איננה ממלאת את דרישות התקן ולפיכך איננו יכול להסכים כי השיטה תואמת לתקן (מכתבו אושר על ידי כל חברי הועדה לבדיקת כשל מבנים).
תקנות התכנון והבניה אלו דורשות בין היתר:
1. לא לבצע ללא היתר בניה כדין, לא רק הקמת מבנה או כביש, אלא גם שינוי (מה שמכונה לעתים "שיפוץ" - ר.כ.) הנוגע לצד החיצוני של המבנה או עלול לפגוע במראה או בשלד או ברכוש המשותף או בצנרת משותפת.
2. ששלד יתוכנן ויבנה באופן שתימנע פגיעה במצבו התקין של הבניין, לרבות התהוות מצב גבולי.
3. לגבי שלד מבטון או מברזל מזוין (ועוד) - יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראל ת"י 466".
4. לגבי שיטת בניה - זו אמורה להיות מבוססת על חישובים סטטיים האמורים להוכיח כי נעשה בהם ניתוח ברור של פעולת הכוחות המתהווים בשלד על ידי העומסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חומרי הבניה. במידה ולא קיים ניסיון לגבי שיטה מוצעת; ימציא האחראי על ביצוע השלד חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בעניין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים (והשאלה היא מיהו בעל ההכשרה המקצועית המתאימה ששר הפנים הסמיכו" לבדוק את שיטת "פל-קל" ?!- ר.כ.) - כי השיטה האמורה ראויה לשימוש.
5. לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה פסול, יסולק מאתר הבניה".
אני מותיר לכל קורא לשאול את השאלות המתבקשות, כולל, מדוע אין בהרבה מקרים קשר בין המחלקות השונות בעיריות ובמועצות, דבר המאפשר קבלת רישוי עסק במבנה שלא קיבל תעודת גמר (וזאת למרות שעם שינוי הייעוד, מוכפלים לעתים העומסים השימושיים הנדרשים בתפקוד ה"חדש" של המבנה, לעומת המתוכנן (האם יתכן שזה רק בגלל ההכנסות הצפויות לרשויות ? )
ראובן כץ - מהנדס בנין מנכ"ל "בם" - ביקורת מבנים
נציג המועצה לצרכנות בוועדות התקינה במכון התקנים הישראלי