ממשיך כב\' השופט מקובר ומנתח את המצב החוקי מול הביצוע בפועל;

·       תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב –1992 (להלן תקנות הפיקוח)  קובעות את אחריותו של מפקח עליון.

·       תקנה 1 לתקנות הפיקוח מגדירה "פיקוח עליון" – פיקוח על בניית מבנה ממנו כמפורט בתקנות אלה.

·       תקנה 2 לתקנות הפיקוח קובעת חובת קיום פיקוח עליון על בעלי תפקידים שונים, כדלקמן: מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנון, (לפי סעיף 158 לחוק) ועורכי הבקשה להיתר.

·       תקנה 3 לתקנות הפיקוח קובעת:
משך הפיקוח העליון היה מתחילת עבודות הבניה ועד השלמת והוצאת תעודת גמר הבניה; כאשר "תחילת ביצוע עבודות הבניה מוגדרת כ – סימון המתווה באתר הבניה, או נטילת דגימות קרקע מאתר הבניה או ביצוע עבודות עפר, לפי המוקדם.

·       תקנה 4 לתקנות הפיקוח מפרטת את הפעולות שצריכות להתבצע בפיקוח עליון:
הפיקוח העליון יכלול פעולות אלה:

(1) בקרה להבטחת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים;

(2) הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה בכל הנוגע לאמור בפסקה (1). 

תקנה 5 לתקנות הפיקוח מפרטת את פעולות הפיקוח העליון על בניית שלד בנין:

(1)  הפעולות המפורטות בתקנה 4 ככל שהן נוגעות לבניית שלד בנין;

(2)  בקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו...

לאור הנ"ל קובע בית המשפט כי:
בין אם נשכר להיות מפקח עליון על כל בניית הבית ובין אם נשכר להיות מפקח עליון על בניית השלד בלבד ועל ביצוע התכנון הקונסטרוקטיבי של הבית, הייתה, חובתו על פי תקנה 5 (1) לתקנות הפיקוח אשר דנה בפיקוח עליון על בניית שלד, לבצע בקרה הבטחת התאמת בצוע הבניה באתר (ככל שהיא נוגעת לשלד הבית) למסמכי ההיתר ולהדריך ולהנחות את האחראי לביצוע השלד, הקבלן הראשי ומנהל העבודה בקשר לכך.
מאחר ואין מחלוקת, שהמהנדס לא שם לב לסטייה שהייתה בבניית שלד הבית מחוץ לקו הבניין, וכי הבניה לא תאמה את מסמכי ההיתר, הרי שבכך התרשל ולא מילא את חובותיו המפורטות לעיל כמפקח עליון בשלב בניית השלד.

מעבר לכך עובדה היא כי המהנדס:

-        חתם על בקשה להיתר הבניה, בתור "עורך הבקשה".

-        חתם על "טופס להגשת חישובים סטטיים", בתור "אחראי לביצוע השלד".

-        חתם על טופס "הודעה על מינוי ...מינוי כאחראי...אחראי לביקורת", וחתם כי קיבל על עצמו את תפקיד ה"אחראי לביקורת כמוגדר".

-        חתם על שלב הבניה בטופס "דיווח על עריכת ביקורת באתר בניה", כאחראי לביקורת לפי היתר הבניה, וכי "דיווח זה משמש תעודה שהבניה, ככל שהיא בתחום ביקורתי, בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר לחוק (לתכנית) ולתקנות האחרות שהותקנו על פי החוק". באותו טופס יש מקום לפרט אם קיימות סטיות ולא צוינה כל סטייה שהיא(!).

-        חתם על אישור לבנק שבו הצהיר "כי הבית נבנה על פי התכנית שאושרה ע"י רשויות התכנון המוסמכות על פי כל דין..."

מאחר ועל פי תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על בניה), חובת קיום פיקוח עליון חלה על מורשה להיתר, מתכנן שלד בניה, ועורך בקשה להיתר, קובע כב\' השופט מקובר כי המהנדס, הנתבע 2 חבש את כל הכובעים הנ"ל וגם מכוח אלה הוא חייב, אפוא, בקיום פיקוח עליון. מה גם שהצהיר במפורש, שהוא אחראי על הביקורת של הקמת יחידת הדיור וכי הבניה בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, החוק התקנות, ללא סטייה.

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970, קובעות בתקנה 16.00 (ב),   

(ג), כדלקמן:
      "(ב) לא תבוצע יציקת היסודות של הבניין שעל בנייתו ניתן היתר, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שמקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבניין כפי שאושר בהיתר.
"(ג) לא ימשיכו בבניה אחרי הקמתה של קומת המסד...אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך  שקומת המסד אמנם תואמת את מיקום הבניין כפי שנקבע בהיתר"

תקנה 16.02 (א) לתקנות הנ"ל, קובעת:

"לא יוחל בבניה אלא לאחר שנתמנה אחראי לביקורת הביצוע. אחראים לביקורת יכולים להיות עורך בקשה, או עורכי הבקשה, לפי העניין...ובלבד שעריכת הביקורת בכל הנוגע לצורך הבניין, לשטחו, למיקומו המדויק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, שהוא עורך הבקשה או הראשון ברשימת כללי עורכי הבקשה, לפי העניין".

תקנה 16.02 (ה) לתקנות הנ"ל, קובעת:

"הביקורת תיערך ע"י האחראים לביקורת לסוגיהם לפחות בגמר שלבים אלה:

1.     סימון קווי הבניין;

2.     גמר יסודות הבניין.

3.     גמר הקמת השלד...

4.     גמר הבניה.

מכל אלה עולה שהמהנדס הנתבע, בתוקף תפקידו כמפקח עליון על ביצוע עבודות השלד, ובתוקף תפקידו כעורך הבקשה וכאחראי על הביקורת, הפר את חובותיו על פי התקנות שצוטטו לעיל. הוא לא בדק ולא ראה ששלד הבניין נבנה בסטייה מקו הבניין ומהתכניות וההיתר. רק למעלה משנתיים לאחר סיום הבניה גילה לראשונה כי קיימת חריגה ניכרת מקו הבניין הקדמי וגם זאת רק "לאחר שנעשתה ביקורת ע"י פקח מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה שגילה את הסטייה".

(ושאלת תם שלי – היכן היו פקחי הרשויות ומדוע גילו את הסטייה רק שנתיים לאחר גמר הבניה ומדוע נגרע חלקם?...ר.כ.)

מסתבר שבעקבות זאת, ניסה המהנדס להתנער מאחריותו באמצעות מכתב לדיירים, אך בית המשפט קבע כי אין ממש בכך ואין המכתב פוטר את הנתבע מאחריותו. (במועד זה, גם דיווח המהנדס לועדה המקומית לבניה על חריגה הניכרת).

כב\' השופט מקובר, לא קיבל טענות המהנדס הנתבע וקבע חד משמעית כי אין ספק ,שהיה עליו לבקש ולקבל אישור של מודד מוסמך בין לצורך החפירה, בין לצורך יציקת היסודות ובין לצורך המשך הבנייה לאחר מכן ולבדוק שביצוע הבניה תואם מסמכי ההיתר.

כמו כן, לא קיבל טענותיו כי כאילו קיים אשם תורם מצד התובעים או מי מטעמם, אך קבע כי אין ספק שקבלן השלד, אחראי אף הוא לסטייה כאחראי לביצוע השלד אולם מבלי שאחריותו של המהנדס תתמעט מכוח עובדה זו. וכמו כן – גם ההפך נכון (מכוח תקנה 16.08 א\' לתקנות התכנון והבניה) אין באחריות המהנדס כדי לפטור את הקבלן השלד מאחריותו.

למרות שבית המשפט שחרר לכל אורך הדרך את התובעים מאחריות, הרי שבסיכום הוא קובע כי "לא ניתן לנקות לחלוטין את התובעים מכל אשם שהוא; מאחר והתובעת הודתה כי שכרה קבלן לא רשום ויתכן כי קבלן רשום היה עומד על קבלת אישור מודד מוסמך ואולי, הייתה החריגה נמנעת. מאחר ולא היה לתובעים שמץ של מושג בבניה, הייתה צריכה להקפיד לשכור בעלי מקצוע מיומנים ואמינים".

-        כנדרש ע"פ חוק ושי לפיכך "מידה מסוימת של אחריות" גם על התובעים לפיכך חולקה האחריות בין הצדדים כדלקמן :

-       
התובעים – 10%
הקבלן: 30%
המהנדס – 60%

ועל בסיס זה גם חולקו סכומי התשלום, על בסיס הערכת מומחה בית המשפט וכללו פחת ערך, עגמת נפש והוצאות משפט.

מאחר וע"פ ניסיוני ידוע כי לא מדובר במקרה בודד, ראוי פס"ד זה שיילמד ע"י רבים וטובים.

___________________________________________________________________

1.9.02

מעריב – משגיחון

"משגוחן" עליך ישראל

אסונות בית (בייחוד לגבי ילדים) הנן לצערנו רק אחת ממכות המדינה אצלנו וזה כולל סיכונים בתחום החשמל.

אמנם מאז שדחפתי בעוונותיי בגיל 4 את סיכת הראש של אחותי לשקע, חלפו הרבה אלקטרונים בכבלנו ומערכות האבטחה התפתחו לאין הכר ולמרות זאת, עלול גם היום להיווצר מקרה של תקלה בהארקה או במערכת שתמנע זיהוי תקלה והנה בא לנו פיתוח ישראלי "כחול-לבן" של אביזר "המשגוחן" –

 Ground Monitor שהוא בקר המורכב בלוח הראשי ומטרתו למנוע כשלי שריפה וחשמל במערכות החשמל ע"י כך שיתריע על נתק בהארקה וקיום סיכון של התחשמלות וכאשר ישולב עם ממסר פחות, יעביר פקודות נתק במקרה של סיכון ויפעל למניעת קצר חשמלי או התחשמלות.

המכשיר נבדק ע"י מכון התקנים וגופים נוספים וע"פ סיכום בדיקות חברת החשמל, עונה על הצהרות היצרן לגבי התראה על נתק בהארקה ותקלות נוספות ו"יכול לשמש להגדלת הבטיחות בפני חשמול במתקני צרכנים ובמתקנים דומים של חברת החשמל".

שם החברה: "אורגל" (רוני קדמי ואבי אשכנזי), רחוב הצבעוני 7, חיפה 34651

טל\':  8111636 –04   פקס: 8111635 –04

______________________________________________________________________

שלכם

 ראובן כץ, מהנדס בנין

  מנכ"ל  "בם"