מאמרים מקצועיים: תמ\"א 38 - הסברים


 
עקב ריבוי שאלות בנושא להלן מספר הסברים בנוגע לתמ"א 38:
בהמשך לתמצות הוראות התוכנית, להלן קיצורי דברי ההסבר שהוצאו במסגרת התוכנית:
 
1.         תמ"א 38 מהווה נדבך אחד מתוך מכלול פתרונות בנוסף להסדרים אחרים הנדרשים לחיזוק מבנים ולהיערכות בפני רעידות אדמה. התמ"א עוסקת בהיבטים תכנוניים וסטטוטוריים של חיזוק מבנים קיימים בלבד. בנוסף, נדרשים צעדים משלימים ביניהם: הסדרים כלכליים, חוקיים-משפטיים, הסברה ופרסום להפקת תוצאות טובות ושלימות.
 
א.         הסדרים כלכליים משלימים נדרשים על מנת לאפשר מימון חיזוק מבנים בכל מקום בו האמצעים התכנוניים-הסטטוטוריים, שבהם נוקטת התמ"א, אינם מהווים תמריץ כלכלי לחיזוק מבנים.
 
(1)   חיזוק מבנים באזורי הפריפריה – אזורים אלו הם ברובם כאלה שבהם קיימת הסתברות גדולה יחסית להתרחשות רעידות אדמה. באזורים אלה מתגוררת בדרך כלל, אוכלוסיה דלת אמצעים, אשר לא תוכל לממן את החיזוק בכוחות עצמה. אמצעי העידוד לחיזוק מבנים, המוצעים בתמ"א, הכוללים תוספת זכויות בניה, אין בהם כדי לממן במלואו את החיזוק הנדרש, בשל הביקוש הנמוך ליחידות דיור וערכי הקרקע הנמוכים. יש ליצור מנגנון שיקבע את מקורות המימון וההקצאה למקרים אלה כדי שניתן יהיה לממש חיזוק מבנים באזורי הפריפריה.

(2)   חיזוק מבני ציבור – לא ניתן ליעד מבני ציבור לשימושים שאינם ציבוריים והרשויות המקומיות שהמבנים בבעלותן, לא יכולות למכרם. בהרבה מקרים מיועדים מבנים אלו לקלוט אוכלוסיה אשר עלולה לאבד את ביתה עקב רעידת אדמה כך שלא נוצר תמריץ לחיזוק וגם כאן יש ליצור מנגנון אחר למימון.

(3)   !!! חיזוק מבנים/מתקנים שבהם חומרים מסוכנים – רעידת אדמה מסוכנת במיוחד אם היא פוגעת במבנים או במתקני תשתית שבהם חומרים מסוכנים.
נושא זה מטופל על ידי "הועדה להיערכות בפני רעידות אדמה" שמגבשת [2] מיוחד עבור מבנים אלה. נושא זה לא טופל במסגרת התמ"א.

(4)   חיזוק מבני מגורים בבעלות חברות משכנות – הציבור המתגורר בדירות הנמצאות בבעלות חברות משכנות אינו מושפע מאמצעי העידוד הנכללים בתמ"א ולא יהיה לו תמריץ כלכלי לחזק את ביתו. החברות המשכנות הן אלה היכולות להשתמש באמצעי העידוד שבתמ"א, ועליהן לנקוט ביוזמת החיזוק ולממנו [ומי ינהל מעקב לאכיפה ?! – ר.כ.].

 
ב.         הסדרים משפטיים-חוקיים – כחלק מהאמצעים להקל על מימוש התמריצים הניתנים בתמ"א ולסייע בישום התכנית לחיזוק המבנים, יש לנקוט [מתי ??? מתי? מתי? – ר.כ] בפעולות חקיקה משלימות הכוללות בין השאר תיקון החוקים הבאים:

(1)   תיקון חוק המקרקעין – מוצע כי תוספת יחידות דיור בשטח הרכוש המשותף, לשם ביצוע חיזוק המבנה, לא תחויב בהחלטה של כל דיירי הבתים אלא בהחלטה שני שלישים מבעלי הדירות בבית המשותף, וכן מתן אפשרות להחליט על מכירת הדירות החדשות וחלוקת התמורה, לאחר ניכוי ההוצאות, בין כל בעלי הזכויות לפי חלקם היחסי [גישה חיובית אך אין זה זמן להשהיות ! – ר.כ].

(2)   תיקון חוק התכנון והבניה – לעניין הקלות ו/או פטור מהיטל השבחה.

(3)   תיקון חוק מיסוי מקרקעין -  הרחבת הוראת השעה שנקבעה בחוק לתכניות פינוי בינוי והחלתה גם על תוספות בניה לצורך חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, בעיקר בכל הנוגע לפטור והקלות ממיסים – [!!! – ר.כ.].

(4)   תיקון של תקנות התכנון והבניה – התאמת תקנות התכנון והבניה [1970] בכל הנוגע לרישוי, חתימת בעלים, חישובים סטטיים ומפרטים. שינוי תקנות התכנון והבניה [1992] לעניין תוספות שטחי בניה עיקריים על חשבון שטחי שרות. הסדרת נושא החניה וכד\' [העבודות – אם כל הרצון הטוב – מתבצעות בקצב בלתי מספק – ר.כ.].

ג.          הסברה ופרסוםיש לנקוט באמצעי הסברה ופרסום [לפיכך אני הקטן נרתם כדי לסייע, מבלי שאתבקש – ר.כ.] כדי להגביר את מודעת הציבור לסכנות הכרוכות ברעידות אדמה. יש ליידע את הציבור באשר למצב המבנים שנבנו לפני שהתקן נכנס לתקפו, והסכנות העלולות להיגרם בהתמוטטות מבנים עקב רעידות אדמה. יש להביא לידיעת הציבור את הצורך בחיזוק ושיפור עמידות המבנים ואת הפתרונות האפשריים והתמריצים הניתנים בתמ"א, לספק מידע ולעורר את הציבור לפעול לשם מימוש החיזוק.
 
2.         מטרת התמ"א
 
מבנים חדשים חייבים לעמוד בתקן ישראלי 413 לשם עמידותם בפני רעידות אדמה. תמ"א 38 נועדה לאפשר חיזוק מבנים קיימים שלא נבנו על פי התקן על מנת לשפר עמידותם בפני רעידות אדמה. הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים.
 
3.         תחולת התמ"א
 
התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה – ת"י 413 – אושר לראשונה ב- 1975 (עדכון אחרון אוקטובר 1998). עד למועד זה לא היה תקן מחייב לבניה עמידה בפני רעידות אדמה. בהנחה כי הוראות התקן לא יושמו מיד עם אישורו, לאור משכי הזמן הדרושים להליכי תכנון, רישוי וביצוע של מבנים, נקבע בהוראות התכנית (סעיף 4 – תחולת התכנית) כי התכנית תחול על מבנים קיימים שהיתר הוצא לבנייתם קודם ה- 1 בינואר 1980. אין מניעה לביצוע חיזוק בלבד ללא תוספת זכויות לכל מבנה. התמ"א אינה חלה על מבנים שהתקן פטר אותם מתחולתו הכוללים, בין השאר, מבנים עד 2 קומות בשטח של עד 400 מ"ר (באזורים שבהם מקדם התאוצה האופקית הוא נמוך), מבנים שאינם מאוישים רוב הזמן כגון מחסנים וכד\'. התמ"א אינה חלה גם על מבנים שנקבעו להריסה בתכנית מאושרת [חבל שמסבירי התוכנית, לא מצאו לנכון לציין או להעריך את כמות הבניינים לסוגיהם, שבהם מדובר (ואשר הסקרים השונים אמורים לאפשר) – ר.כ].

4.         תמריצים לעידוד החיזוק
 
היוזמה לחזק מבנה בפני רעידות אדמה וההתארגנות הדרושה לשם כך מצויה בידי בעליו. התכנית מציעה תמריצים לעידוד ביצוע החיזוק במבנים אך אינה יכולה לכפות אותו. קביעת הצורך בחיזוק תיבחן על ידי מהנדס שהוסמך לכך (סעיף 8). המהנדס יגיש למהנדס הועדה המקומית חוות דעת המפרטת את מצבו הקונסטרוקטיבי של המבנה, החישובים נלווים לכך ואת הדרכים המוצעות על ידו לחיזוק (סעיף 9)
 
התמ"א קובעת הוראות למתן היתרי בניה לצורך חיזוק בלבד (סעיף 10). התמ"א מאפשרת חריגה מקווי בניה ומגובה המותרים על פי התכנית הספציפית המאושרת, על פי שיטת החיזוק והחומרים שיאושרו.
 
במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה תמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה תמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת תמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים.
תוספת יחידות דיור למבנה יכולה להתבצע על ידי סגירת קומת עמודים, תוספת קומה או תוספת אגף והיא מיועדת לשמש תמריץ ישיר למימון החיזוק, באופן שניתן יהיה למכור את יחידות הדיור החדשות ולממן באמצעותם את החיזוק למבנה בכללותו. תוספות בניה המיועדות להרחבת דיור מאפשרות הגדלת רווחת הדיור (והגדלת ערך הדירה) ואגב כך, ניתן להשתמש בתוספות המיועדות להרחבה, כאמצעי לחיזוק המבנה.
תמ"א מאפשרת מימוש התוספת המוצעות בה, בהליך ישיר של מתן היתרי בניה מכוחה, וזאת כדי לעודד את החיזוק ולהקל על מימושו באמצעות הליך מהיר וקל ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת קודם מתן היתר.
 
5.         שיקול דעת הועדה המקומית
 
ככלל היתר הבניה יינתן על ידי הועדה המקומית אשר תשקול את סוג התוספת המתאימה לכל מבנה.
במסגרת זו ניתן לועדה המקומית שיקול דעת רחב מתוך "סל של זכויות" שונות .
ועדה מקומית, מתוך שיקולים אורבניים כוללים, יכולה להכין לאזורים מיוחדים כגון אזורים צפופים במיוחד, בעלי חשיבות היסטורית, תכנית מותאמת.
 
6.         הדגמה לחיזוק מבנים באמצעות תוספות בניה
 
לתכנית מצורף נספח המדגים אפשרויות שונות של חיזוק מבנים ותוספות בניה לגבי טיפוסים שונים של מבנים ומאגד בתוכו 12 סוגי מבנים טיפוסיים שנבנו ברחבי המדינה בשנים שלפני כניסת ת"י 413 לתוקף.
 
לעניין החיזוק, יש להדגיש כי תוספת הבניה חייבת להיבנות על פי התקן הישראלי לעמידות ברעידות אדמה, שאר חלקי הבניין הקיים יחוזקו על פי שיטת החיזוק שתמצא כמתאימה ביותר לכל בניין.
התוספות והחיזוקים המוצגים בנספח הינם לצורך הדגמה בלבד ואין מניעה להציע תוספת למבנה וחיזוק גם אם אינם כלולים בנספח ובלבד שיעמדו בהוראות התכנית.
 
ועתה רק נותר להניע – וקדימה !
 
 
 
מן הראוי להדגיש שתקציר זה איננו מדויק. מבחינה משפטית ועניינית יש לקרוא ולפעול לפי המקור הרשמי.
 
 
 
 
                                                                                                                       
                                                                                                            ראובן כץ, מהנדס בניין
 
                                                                                                            מנכ"ל               "בם"
 
 
           
 


[1]  כדי לקבל תמונה מלאה – יש לעיין ולהתייחס למקור [מ- 23.2.05].
[2]  מתי ??? – [כבר מדברים על כך שתי עשרות שנים לפחות ! – ר.כ.]