הבנין כראי החברה
הבנין כקטליזטור.
ספק אם סוציולוגים ומחנכים, הבאים לנתח גורמים לצורות התנהגות שליליות בחברה הישראלית, לקחו בחשבון את תרומתו של הבניין לסך כל המרכיבים. ספק אם זכרו או שמו לב כי:
1. ארכיטקטורה פנימית גרועה עלולה לגרום למתחים בתוך המשפחות המאכלסות וביניהן לבין עצמן.
2. תרבות הדיור המוזנחת במעטפת החיצונית, נובעת במידה רבה מה"חיסכון" הבסיסי והיעדר גיוון ותשומת לב ארכיטקטונית לחזיתות וחצר הבית הבודד בשיכון או בשכונה.
3. חיסכון ופרטים לקויים (מדרגות לדוגמא) גורמים להצטברות לכלוך וזוהמה, ויוצרים בעיות תחזוקה, שהעין מתרגלת אליהם ומשלימה איתם במשך הזמן.
4. ליקויי בניה גורמים למתחים מיותרים בין דיירי הבית, מלבד בעיות והוצאות תחזוקה מיותרות (נזילות מקומה לקומה, תקלות במערכות צנרת).
5. היעדר תנאים הדרושים לרווחת הפועלים מקימי הבניינים - גורר זלזול במבנים המוקמים ולירידה ברמת ההתנהגות שלהם, ופוגע במבנים.
6. מעל לכל, חוק שמירת האנרגיה בטבע פועל גם במקרה זה, וגורם לחלק גדול מהציבור להעביר הלאה אותו יחס מזלזל שהוא קיבל מידי הקבלן הבונה או החברה המשכנת.
מחלות הבניין.
1. פרוזדורים ארוכים ומתפתלים, תאורה טבעית או אוורור לקויים; חצאי חדרים (הנמכרים לעיתים כחדרים) שאינם ניתנים לשימוש פונקציונלי; בתי שימוש שכניסה אליהם או יציאה מהוות מבצע ומאבק, שלא לדבר על פתיחת הדלת בעוד האדם נמצא בתוכם; אינטרסולים או חדרי אמבטיה המחייבים פירוק כדי לאפשר החלפת דודי חימום; מטבחים, חדרי שירותים ומדרגות פנימיות המונעים הכנסת מקררים, מכונות כביסה, החלפת אמבטיה בעת הצורך או מערכות מיזוג אויר או הכנסת רהיטים מסוימים. פרטי בנין המחדירים רטיבות וגשם, מתלי כביסה חסרים או כאלה שלא ניתן להגיע אליהם עקב מיקום וגובה לקויים, גבהים בלתי נוחים של ברזים, כיורים או קערות - כל אלו הינם מקצת העיוותים בהם נתקלתי במהלך עבודתי, אשר חלקם, נוגדים חוקים כתובים (תקנות התכנון והבניה) וחלקם מתאפשרים עקב פרצות וחללים בתקנות.
2. מי שבוחן את שיטות הבניה באירופה כהלכה (הקרובות יותר במהותן לשיטות הנהוגות אצלנו), יתרשם מיד מתשומת הלב הרבה הניתנת לתכנון וביצוע השטחים המשותפים במבנה:
חדרי המדרגות, החצרות, המרתפים והחזיתות. חדרי המדרגות מבוצעים בחומרים רחיצים וקלים לניקוי, כאשר המדרגות מוגנות בפני בלאי מזורז בפינות והזוויות הפנימיות מעוגלות וחלקות למניעת הצטברות אבק ולכלוך. פרטי השפה מונעים גלישת מי שטיפה וניקוי וזרימתם (תוך גרימת כתמים) בתחתית המטויחת של המהלכים המשופעים והאופקיים. החזיתות מבוצעות מחומרים יקרים בעלי קיום ארוך, אך גם במקרים של חזיתות זולות מבטון - ניתן הגיוון ע"י תבליטים או שקעים המוטבעים בצורה שרירותית ובלתי אחידה או ע"י משחק גוונים, לאו דווקא על פני שטחים גדולים.
ההבדלים ביניהם נוצרים ע"י כתמי צבע או דוגמת התבליט (ניצנים לכך כבר ניתן למצוא גם בארץ).
השבילים ומשטחי החניה מבוצעים בדרך כלל ע"י אבני גן משתלבות ונאות. המראה בבנין אחיד ואסתטי. הגינה מוכנה בעת איכלוס הדירות, והתחזוקה מבוצעת באופן שוטף, לעיתים ע"י העיריה המקומית (של השכונה), כאשר הגינון בשכונה מהווה יחידה שלמה ונמשכת (ללא גידור החלקות) ומומן מכיסי הדיירים, במקום חרולים הגדלים מעל פסולת הבנין שנותרה תחת שכבת אדמה דקיקה ודלילה. בדרך זו נמנעות הכפיה והמעקב אחר החברות המשכנות או הקבלנים, עול תחזוקת הגינה מוסר מהדיירים, והגינון מבוצע באופן שוטף ע"י אנשי מקצוע קבועים ומעולים, השולטים בנושא ביעילות עקב ההיקף הגדול ושכבת בידוד ואפשרויות הארגון בו.
3. הזכרתי בסעיף הקודם את נושא פרט המדרגה, אך עלי להדגיש קיום חריץ בפרטי אדריכלות, המכונה \'אף מים\', שתפקידו למנוע זרימת מים בתחתית משקופים, פתחים, גגונים ותקרות קומת עמודים.
משום מה החליטו קבלנים רבים בארץ שפרט זה, הקל לביצוע ואשר ההשקעה בו מסתכמת בפרוטות ממש, הינו מיותר. התוצאה מתבטאת בזרימת מי גשמים בתחתית הגגונים והתקרות, תוך השארת כתמי לכלוך וגרימת התפוררות הטיח.
4. תקנה 5.33 מתקנות התכנון והבנייה, דורשת איטום תחת רצפות בחדרי שירותים. תקנה זו לא תמיד מתבצעת. ההגיון המסתתר מאחורי תקנה זו הינו בתחום הרטיבות העלולה להיווצר בחדר השירותים, במסגרת חדר השירותים בלבד ולאותה קומה בלבד. כלומר, הנזק כתוצאה מדליפות, אם נוצר, נותר בתחום חדר השירותים, ולאחר איתור התקלה יש צורך בביצוע תיקונים בחדר השירותים השייך לאותה דירה בלבד. במציאות כיום קיימות אין ספור בעיות בין דיירי קומה אחת לזו שמעליה או מתחתיה, עקב נזילות מקומה לקומה, כאשר הדיירים בקומה העליונה אינם ששים לפרק אריחי קרמיקה יקרה או טפטים ע"מ למנוע חלחול המים לדירה התחתונה, ואילו הדיירים הפגועים נאלצים לגייס לעזרתם את חוק הנזיקין ואת המערכות השיפוטיות כדי להביא לסילוק המפגע. שכבת הבידוד המוזכרת הייתה גורמת בסופו של דבר לפגיעה בדירה שבה קיים המפגע בלבד, במקום להעביר את התוצאה לדירה התחתונה.
הוראות למתקני תברואה דורשות מיקום פתחי ביקורת בהסתעפויות צנרת דלוחין וצואין.
במציאות קורה וקבלנים נמנעים מקיום התקנות בהקפדה, והתוצאה מתבטאת בצורך בפירוק קבועות (אסלות, קערות) לצורך איתור סתימות או פתיחה וניקוי מהדירה הסמוכה או התחתונה; שוב נוצר מצב בו תלוי דייר אחד ברצונו הטוב של שכנו, ואילו השכן נפגע לעיתים וניזוק כתוצאה מביצוע התיקון מדירתו. צינורות מים מבוצעים מצינורות מגולוונים. צינורות אלה פגועים ומותקפים ע"י סיד
(לעומת צינורות פלסטיים שאינם פגיעים להשפעות אלה).
שריטה בגלוון עלולה להיהפך במשך הזמן לאזור תורפה מותקף, ודופן הצינור תאוכל עד להיווצרות חורים וגרימת נזילות. על פי הדרישות יש להשתמש בצינורות מבודדים חרושתית, לכסותם בבטון (חסר סיד) ולעטוף אותם בנייר טול ושכבת בידוד. שוב לפנינו מחדל שכיח, אשר התקלות הנובעות ממנו מערערות לא פעם את יחסי השכנות הטובה.
ביצוע ירוד של טיח חוץ גורם לו להתפורר בעודו עול ימים ולנשור כתוצאה מליטוף יד קליל, או להעלם תוך שנתיים-שלוש עקב אירוזיה של רוח (בעיקר לאורך החופים).
מוקדי חדירת רטיבות למבנים כתוצאה מליקויי איטום במעטפת החיצונית (קירות, גג ורצפות).
הגורמים למחלה.
ניתן לראות שלושה גורמים הנושאים למצב השורר בשטח הבניה:
1. אנומליה של ענף הבניה בארץ השואב לתוכו כוח אדם בלתי מקצועי בשלבי פריחה, ובולט אותו לאחר שהתנסה והתמחה - בעיתות ושקר.
2. פרצות וחללים בחוקי התכנון והבניה ובמפרט הצמוד לחוזה מכר הדירה לפי החוק משנת 1973.
3. חוסר פיקוח מתאים של מהנדסי הרשויות, וסטיות תכנון וביצוע המנוגדות לחוק ומאושרות ע"י הרשויות המקומיות וחוסר פיקוח של אגף הממונה על התקינה במשרד הפנים על יצרנים וספקים.
דרכי מניעה והמלצות לשיפור.
1. א. חייב לקום משרד הבניה, אשר יחליף את משרד השיכון והבינוי ויהיה אחראי לטיפול בכל נושאי
הבניה בארץ, כולל תקינה, פיקוח והכשרה ותיאום בין משרדי הממשלה השונים המופקדים על
הנושא.
ב. יש להכריז על העשור הבא בתור עשור המיומנות (כולל קידום תקני ה- ISO).
ג. על משרד הבניה (בשיתוף פעולה עם משרד העבודה) לשפר תוכניות לימוד והכשרה בכל תחומי
הבניה למנהלי עבודה, מנהלי פרויקטים, קבלני משנה וראשי קבוצות עבודה בתחומים הבאים:
טיח, ריצוף, נגרות אינסטלציה, חשמל, ובידוד.
ד. בגמר הקורסים וההכשרות למיניהם יחויבו העובדים בבחינה מקצועית בנושאי טיח וריצוף,
ותעודת האומן תהווה הוכחה לכשירותו של האדם לשמש כראש קבוצה ולשאת באחריות לטיב
העבודה, הן כלפי הקבלן והן כלפי הדייר. הדבר חייב למצוא את עיגונו בחוק.
ה. לגבי שרברבים יחוקק חוק רישוי פעולות כמו לגבי חשמלאים. ייאסר על שרברב בלתי מוסמך
לבצע עבודות.
2. א. ועדות מומחים שיתמנו ע"י שר הבניה ישלימו תקנים בכל תחומי הביצוע, אשר יחליפו את התקנים
הזמניים. החוק יסמיך את שר הבניה להכריז על תקנים מכריעים בענף הבניה כתקנים רשמיים
מחייבים, או לחילופין יפעל שר הבניה אצל שר המסחר והתעשייה (האחראי על אגף התקינה)
לביצוע ההכרזות הנ"ל באמצעות הממונה על התקינה.
ב. יעובד מחדש ויושלם המפרט החוקי המצורף לחוזה מכר דירה, כך שיידרש ביצוע תקני של פרטים,
וסעיפיו ירדו לדרגת פירוט גדולה יותר שתמנע סטיות ואפשרויות עקיפה.
3. א. יורחבו סמכויות רשם הקבלנים, ויתוגבר כוח האדם במשרדו על מנת שיוכל לעקוב אחר פעולות
בניה המבוצעות ע"י קבלנים בלתי כשירים ובלתי מורשים.
ב. יידרשו מהנדסי הרשויות לבצע את חוק התכנון והבניה כלשונו, ולאשר גמר מבנה ע"י תעודת גמר,
רק כאשר הסתיימה בנייתו ע"פ תנאי ההיתר והחוק.
ג. יש לחוקק חוק רישוי פעילות למשרדי ביקורות, שיגדיר קריטריונים לעיסוק בנושא זה באופן בלעדי
ולא כנושא לוואי.
משרד ביקורת מורשה יהיה נציגו של הדייר והמשתכן באתר הבניה.
4. אגף הממונה על התקינה יחמיר את הפיקוח על יצרני אביזרים (אינסטלציה, נגרות ואלומיניום
לדוגמא) המייצרים ומשווקים מוצרים בלתי תקניים וגורמים בכך לסחף כללי הגורר גם יצרני איכות לייצר מוצרים ירודים ע"מ לעמוד בתחרות. שוב מושם הדגש על הכרזות תקנים רשמיים, סמכויות הבאה לדין וענישה.
5. יוקם בית דין ייחודי לסכסוכי בניה ודיור, שיהיה מורכב משופט, מהנדס מומחה וקבלן שלא דבק בו רבב. בית דין זה יהיה מוסמך לטפל ולהכריע בכל הסכסוכים, ולהוריד עומס מבתי המשפט הקיימים. יתרונו של בי"ד זה - בגישה המקצועית.
ס י כ ו ם.
למרות כל הנאמר לעיל, הרי שיש לקבוע חד משמעית כי למרות הליקויים והבעייתיות שבענף, הרי שמשך דור - חלו שיפורים רבים, והענף התקדם ולא שקט על שמריו.
כדי להגיע לתוצאות טובות יותר יש להגביר בצד האכיפה, גם את החינוך לאיכות ועמידה במחויבויות.
ראובן כץ, מהנדס בנין
מנכ"ל "בם"
הבנין כקטליזטור.
ספק אם סוציולוגים ומחנכים, הבאים לנתח גורמים לצורות התנהגות שליליות בחברה הישראלית, לקחו בחשבון את תרומתו של הבניין לסך כל המרכיבים. ספק אם זכרו או שמו לב כי:
1. ארכיטקטורה פנימית גרועה עלולה לגרום למתחים בתוך המשפחות המאכלסות וביניהן לבין עצמן.
2. תרבות הדיור המוזנחת במעטפת החיצונית, נובעת במידה רבה מה"חיסכון" הבסיסי והיעדר גיוון ותשומת לב ארכיטקטונית לחזיתות וחצר הבית הבודד בשיכון או בשכונה.
3. חיסכון ופרטים לקויים (מדרגות לדוגמא) גורמים להצטברות לכלוך וזוהמה, ויוצרים בעיות תחזוקה, שהעין מתרגלת אליהם ומשלימה איתם במשך הזמן.
4. ליקויי בניה גורמים למתחים מיותרים בין דיירי הבית, מלבד בעיות והוצאות תחזוקה מיותרות (נזילות מקומה לקומה, תקלות במערכות צנרת).
5. היעדר תנאים הדרושים לרווחת הפועלים מקימי הבניינים - גורר זלזול במבנים המוקמים ולירידה ברמת ההתנהגות שלהם, ופוגע במבנים.
6. מעל לכל, חוק שמירת האנרגיה בטבע פועל גם במקרה זה, וגורם לחלק גדול מהציבור להעביר הלאה אותו יחס מזלזל שהוא קיבל מידי הקבלן הבונה או החברה המשכנת.
מחלות הבניין.
1. פרוזדורים ארוכים ומתפתלים, תאורה טבעית או אוורור לקויים; חצאי חדרים (הנמכרים לעיתים כחדרים) שאינם ניתנים לשימוש פונקציונלי; בתי שימוש שכניסה אליהם או יציאה מהוות מבצע ומאבק, שלא לדבר על פתיחת הדלת בעוד האדם נמצא בתוכם; אינטרסולים או חדרי אמבטיה המחייבים פירוק כדי לאפשר החלפת דודי חימום; מטבחים, חדרי שירותים ומדרגות פנימיות המונעים הכנסת מקררים, מכונות כביסה, החלפת אמבטיה בעת הצורך או מערכות מיזוג אויר או הכנסת רהיטים מסוימים. פרטי בנין המחדירים רטיבות וגשם, מתלי כביסה חסרים או כאלה שלא ניתן להגיע אליהם עקב מיקום וגובה לקויים, גבהים בלתי נוחים של ברזים, כיורים או קערות - כל אלו הינם מקצת העיוותים בהם נתקלתי במהלך עבודתי, אשר חלקם, נוגדים חוקים כתובים (תקנות התכנון והבניה) וחלקם מתאפשרים עקב פרצות וחללים בתקנות.
2. מי שבוחן את שיטות הבניה באירופה כהלכה (הקרובות יותר במהותן לשיטות הנהוגות אצלנו), יתרשם מיד מתשומת הלב הרבה הניתנת לתכנון וביצוע השטחים המשותפים במבנה:
חדרי המדרגות, החצרות, המרתפים והחזיתות. חדרי המדרגות מבוצעים בחומרים רחיצים וקלים לניקוי, כאשר המדרגות מוגנות בפני בלאי מזורז בפינות והזוויות הפנימיות מעוגלות וחלקות למניעת הצטברות אבק ולכלוך. פרטי השפה מונעים גלישת מי שטיפה וניקוי וזרימתם (תוך גרימת כתמים) בתחתית המטויחת של המהלכים המשופעים והאופקיים. החזיתות מבוצעות מחומרים יקרים בעלי קיום ארוך, אך גם במקרים של חזיתות זולות מבטון - ניתן הגיוון ע"י תבליטים או שקעים המוטבעים בצורה שרירותית ובלתי אחידה או ע"י משחק גוונים, לאו דווקא על פני שטחים גדולים.
ההבדלים ביניהם נוצרים ע"י כתמי צבע או דוגמת התבליט (ניצנים לכך כבר ניתן למצוא גם בארץ).
השבילים ומשטחי החניה מבוצעים בדרך כלל ע"י אבני גן משתלבות ונאות. המראה בבנין אחיד ואסתטי. הגינה מוכנה בעת איכלוס הדירות, והתחזוקה מבוצעת באופן שוטף, לעיתים ע"י העיריה המקומית (של השכונה), כאשר הגינון בשכונה מהווה יחידה שלמה ונמשכת (ללא גידור החלקות) ומומן מכיסי הדיירים, במקום חרולים הגדלים מעל פסולת הבנין שנותרה תחת שכבת אדמה דקיקה ודלילה. בדרך זו נמנעות הכפיה והמעקב אחר החברות המשכנות או הקבלנים, עול תחזוקת הגינה מוסר מהדיירים, והגינון מבוצע באופן שוטף ע"י אנשי מקצוע קבועים ומעולים, השולטים בנושא ביעילות עקב ההיקף הגדול ושכבת בידוד ואפשרויות הארגון בו.
3. הזכרתי בסעיף הקודם את נושא פרט המדרגה, אך עלי להדגיש קיום חריץ בפרטי אדריכלות, המכונה \'אף מים\', שתפקידו למנוע זרימת מים בתחתית משקופים, פתחים, גגונים ותקרות קומת עמודים.
משום מה החליטו קבלנים רבים בארץ שפרט זה, הקל לביצוע ואשר ההשקעה בו מסתכמת בפרוטות ממש, הינו מיותר. התוצאה מתבטאת בזרימת מי גשמים בתחתית הגגונים והתקרות, תוך השארת כתמי לכלוך וגרימת התפוררות הטיח.
4. תקנה 5.33 מתקנות התכנון והבנייה, דורשת איטום תחת רצפות בחדרי שירותים. תקנה זו לא תמיד מתבצעת. ההגיון המסתתר מאחורי תקנה זו הינו בתחום הרטיבות העלולה להיווצר בחדר השירותים, במסגרת חדר השירותים בלבד ולאותה קומה בלבד. כלומר, הנזק כתוצאה מדליפות, אם נוצר, נותר בתחום חדר השירותים, ולאחר איתור התקלה יש צורך בביצוע תיקונים בחדר השירותים השייך לאותה דירה בלבד. במציאות כיום קיימות אין ספור בעיות בין דיירי קומה אחת לזו שמעליה או מתחתיה, עקב נזילות מקומה לקומה, כאשר הדיירים בקומה העליונה אינם ששים לפרק אריחי קרמיקה יקרה או טפטים ע"מ למנוע חלחול המים לדירה התחתונה, ואילו הדיירים הפגועים נאלצים לגייס לעזרתם את חוק הנזיקין ואת המערכות השיפוטיות כדי להביא לסילוק המפגע. שכבת הבידוד המוזכרת הייתה גורמת בסופו של דבר לפגיעה בדירה שבה קיים המפגע בלבד, במקום להעביר את התוצאה לדירה התחתונה.
הוראות למתקני תברואה דורשות מיקום פתחי ביקורת בהסתעפויות צנרת דלוחין וצואין.
במציאות קורה וקבלנים נמנעים מקיום התקנות בהקפדה, והתוצאה מתבטאת בצורך בפירוק קבועות (אסלות, קערות) לצורך איתור סתימות או פתיחה וניקוי מהדירה הסמוכה או התחתונה; שוב נוצר מצב בו תלוי דייר אחד ברצונו הטוב של שכנו, ואילו השכן נפגע לעיתים וניזוק כתוצאה מביצוע התיקון מדירתו. צינורות מים מבוצעים מצינורות מגולוונים. צינורות אלה פגועים ומותקפים ע"י סיד
(לעומת צינורות פלסטיים שאינם פגיעים להשפעות אלה).
שריטה בגלוון עלולה להיהפך במשך הזמן לאזור תורפה מותקף, ודופן הצינור תאוכל עד להיווצרות חורים וגרימת נזילות. על פי הדרישות יש להשתמש בצינורות מבודדים חרושתית, לכסותם בבטון (חסר סיד) ולעטוף אותם בנייר טול ושכבת בידוד. שוב לפנינו מחדל שכיח, אשר התקלות הנובעות ממנו מערערות לא פעם את יחסי השכנות הטובה.
ביצוע ירוד של טיח חוץ גורם לו להתפורר בעודו עול ימים ולנשור כתוצאה מליטוף יד קליל, או להעלם תוך שנתיים-שלוש עקב אירוזיה של רוח (בעיקר לאורך החופים).
מוקדי חדירת רטיבות למבנים כתוצאה מליקויי איטום במעטפת החיצונית (קירות, גג ורצפות).
הגורמים למחלה.
ניתן לראות שלושה גורמים הנושאים למצב השורר בשטח הבניה:
1. אנומליה של ענף הבניה בארץ השואב לתוכו כוח אדם בלתי מקצועי בשלבי פריחה, ובולט אותו לאחר שהתנסה והתמחה - בעיתות ושקר.
2. פרצות וחללים בחוקי התכנון והבניה ובמפרט הצמוד לחוזה מכר הדירה לפי החוק משנת 1973.
3. חוסר פיקוח מתאים של מהנדסי הרשויות, וסטיות תכנון וביצוע המנוגדות לחוק ומאושרות ע"י הרשויות המקומיות וחוסר פיקוח של אגף הממונה על התקינה במשרד הפנים על יצרנים וספקים.
דרכי מניעה והמלצות לשיפור.
1. א. חייב לקום משרד הבניה, אשר יחליף את משרד השיכון והבינוי ויהיה אחראי לטיפול בכל נושאי
הבניה בארץ, כולל תקינה, פיקוח והכשרה ותיאום בין משרדי הממשלה השונים המופקדים על
הנושא.
ב. יש להכריז על העשור הבא בתור עשור המיומנות (כולל קידום תקני ה- ISO).
ג. על משרד הבניה (בשיתוף פעולה עם משרד העבודה) לשפר תוכניות לימוד והכשרה בכל תחומי
הבניה למנהלי עבודה, מנהלי פרויקטים, קבלני משנה וראשי קבוצות עבודה בתחומים הבאים:
טיח, ריצוף, נגרות אינסטלציה, חשמל, ובידוד.
ד. בגמר הקורסים וההכשרות למיניהם יחויבו העובדים בבחינה מקצועית בנושאי טיח וריצוף,
ותעודת האומן תהווה הוכחה לכשירותו של האדם לשמש כראש קבוצה ולשאת באחריות לטיב
העבודה, הן כלפי הקבלן והן כלפי הדייר. הדבר חייב למצוא את עיגונו בחוק.
ה. לגבי שרברבים יחוקק חוק רישוי פעולות כמו לגבי חשמלאים. ייאסר על שרברב בלתי מוסמך
לבצע עבודות.
2. א. ועדות מומחים שיתמנו ע"י שר הבניה ישלימו תקנים בכל תחומי הביצוע, אשר יחליפו את התקנים
הזמניים. החוק יסמיך את שר הבניה להכריז על תקנים מכריעים בענף הבניה כתקנים רשמיים
מחייבים, או לחילופין יפעל שר הבניה אצל שר המסחר והתעשייה (האחראי על אגף התקינה)
לביצוע ההכרזות הנ"ל באמצעות הממונה על התקינה.
ב. יעובד מחדש ויושלם המפרט החוקי המצורף לחוזה מכר דירה, כך שיידרש ביצוע תקני של פרטים,
וסעיפיו ירדו לדרגת פירוט גדולה יותר שתמנע סטיות ואפשרויות עקיפה.
3. א. יורחבו סמכויות רשם הקבלנים, ויתוגבר כוח האדם במשרדו על מנת שיוכל לעקוב אחר פעולות
בניה המבוצעות ע"י קבלנים בלתי כשירים ובלתי מורשים.
ב. יידרשו מהנדסי הרשויות לבצע את חוק התכנון והבניה כלשונו, ולאשר גמר מבנה ע"י תעודת גמר,
רק כאשר הסתיימה בנייתו ע"פ תנאי ההיתר והחוק.
ג. יש לחוקק חוק רישוי פעילות למשרדי ביקורות, שיגדיר קריטריונים לעיסוק בנושא זה באופן בלעדי
ולא כנושא לוואי.
משרד ביקורת מורשה יהיה נציגו של הדייר והמשתכן באתר הבניה.
4. אגף הממונה על התקינה יחמיר את הפיקוח על יצרני אביזרים (אינסטלציה, נגרות ואלומיניום
לדוגמא) המייצרים ומשווקים מוצרים בלתי תקניים וגורמים בכך לסחף כללי הגורר גם יצרני איכות לייצר מוצרים ירודים ע"מ לעמוד בתחרות. שוב מושם הדגש על הכרזות תקנים רשמיים, סמכויות הבאה לדין וענישה.
5. יוקם בית דין ייחודי לסכסוכי בניה ודיור, שיהיה מורכב משופט, מהנדס מומחה וקבלן שלא דבק בו רבב. בית דין זה יהיה מוסמך לטפל ולהכריע בכל הסכסוכים, ולהוריד עומס מבתי המשפט הקיימים. יתרונו של בי"ד זה - בגישה המקצועית.
ס י כ ו ם.
למרות כל הנאמר לעיל, הרי שיש לקבוע חד משמעית כי למרות הליקויים והבעייתיות שבענף, הרי שמשך דור - חלו שיפורים רבים, והענף התקדם ולא שקט על שמריו.
כדי להגיע לתוצאות טובות יותר יש להגביר בצד האכיפה, גם את החינוך לאיכות ועמידה במחויבויות.
ראובן כץ, מהנדס בנין
מנכ"ל "בם"