הדו"ח הסופי של ועדת זיילר, הקדים אך במעט את רעידת האדמה האחרונה [ולא בטוח שאחרת לא תגיע בעקבותיה] ולאור הנבואות משך השנים, מעניין לעקוב הן אחר התבטאויות והן אחר ההיערכות והמחדלים וגם – ההיערכות הרצויה לעתיד לבוא ולפיכך, ארשה לעצמי לתמצת ולצטט מהדו"ח הסופי; הועדה טיפלה בנושא בשני פרקים הראשון עסק במחדלים והשני בטיפולים בסיכונים עצמם.

מחדלים בטיפול בסיכונים מיוחדים

סיכוני קרקע ורעידות אדמה


"לנתוני הקרקע יש השפעה מכרעת על תהליך התכנון והביצוע של הבנייה.
הקרקע היא המצע שעליו מורכב מוצר הבנייה, ואם תכונה או סיכון הקשורים במצע זה לא הובאו בחשבון, יכולה הקונסטרוקציה כולה להיפגע. על מנת שאלו יוכלו להילקח בחשבון יש צורך בקיומו של "בסיס נתונים".
מעדויות של מומחי המכון הגיאולוגי שמענו, כי למרות שבארץ קיים מגוון של סיכונים הקשורים בתשתית הגיאולוגית, ולמרות שמרבית הכשלים בפרויקטים הנדסיים גדולים נובעים מטעויות או ממידע גיאולוגי לא מספיק, לא נעשה כמעט דבר לצורך יצירה ואיסוף של מידע על גורמי התשתית הקרקעית בארץ.
כך שרמת המידע כיום לגבי התשתית הקרקעית בארץ הינה נמוכה.
לפיכך, יש לדעתם צורך בעריכתו של סקר ארצי של סיכוני קרקע שיכלול מיפוי של השברים הגיאולוגיים החשודים כפעילים, של האזורים שבהם קיים חשש לגלישות קרקע ולתופעות של התנזלות קרקע, של אזורים שבהם תהיה הגברה של התנודות הסיסמיות ועוד.
ע"פ עדויות המומחים ניתן להפיק מפה כזו תוך כשנתיים.
רעידת אדמה היא שחרור מיידי של אנרגיה הנגרמת מחיכוך בין מישורי המגע של לוחות קרום כדור הארץ. החיכוך משחרר גלים סיסמיים המגיעים לפני השטח וגורמים לו לתנודות, נדנודים ורעידות. פגיעות של רעידות כאלו יכולות להיות הרסניות.
תהיה זו טעות לראות ברעידת אדמה כשהיא לעצמה - סכנה. הפגיעה בבני האדם עקב רעידת אדמה איננה פגיעה ישירה מזעזוע הקרקע עצמו, אלא מנפילתם של גופים, עקב זעזוע זה, על אנשים. ברבים מן המקרים, הגופים הנופלים הם מבנים או חלקי מבנים. אין רעידות אדמה מסוכנות, אלא בתים מסוכנים. אילו יכולנו ליצור מבנים שכולם, וכל חלק בהם, יהיו חסינים מפני נפילה עקב רעידת אדמה, היה עולה בידינו לקדם את פני הסיכונים שמביאה עמה רעידת אדמה.
ואכן עלה בידי עולם המדע לפתח שיטות ואמצעים להגיע להישגים מרשימים בהקמת בניינים היכולים לעמוד במידה רבה בפני זעזועי רעידת אדמה בלי להתמוטט.
בשנת 1988 התרחשה בארמניה, שבה לא יושמו השיטות המתקדמות, רעידת אדמה בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר. רעש זה גרם למותם של כ- 25,000 קורבנות מיידים בנפש, רובם ככולם כתוצאה מהתמוטטות מבנים שבהם שהו בעת התרחשות רעידת האדמה. בשעת 1989 התרחשה בקליפורניה, שבה יושמו השיטות המתקדמות, רעידת אדמה בעוצמה של 6.9. רעש זה גרם ל- 68 הרוגים ולנזקי רכוש של ששה מיליארד דולר, שנגרמו, בין השאר, למבנים שאמנם נפגעו, אך לא קרסו.
אין יכולת לחזות במדויק, ואפילו לא בקירוב, את מועד התרחשותה של רעידת אדמה. עם זאת, ניתן להעריך בהסתברות גבוהה למדי את הסיכוי להתרחשותה של רעידת אדמה, הן כשמדובר ב"תחום זמן" רחב למדי, הן ביחס לעוצמתה של רעידת האדמה, והן בכל הקשור למקומות האפשריים להתרחשותה.

הסיכון בישראל

כידוע לכל, בשטח ישראל עוברים השבר הסורי-אפריקאי ושבר יגור, שהם אזורים בעלי סיכון משמעותי להתרחשותן של רעידות אדמה. נוסף על כך בישראל יש שברים גיאולוגים פעילים, או חשודים כפעילים, שגם בהם טמון סיכון לרעידות אדמה.
מנהל האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי בישראל אמר לנו שההערכה היא שיש סיכון של מעל 70% שבארץ תתרחש רעידת אדמה בעוצמה מעל 6 בסולם ריכטר. לדבריו "זמן המחזור הממוצע של רעידת אדמה במגניטורה מעל 6 הוא סדר גודל של 80 שנה". רעידת האדמה ההרסנית האחרונה שארעה בארץ (בבקעת הירדן) הייתה בשנת 1927, ו"ככל שעובר הזמן הולכת וגדלה ההסתברות להתרחשותה של רעידת אדמה". יש החולקים על פירוש סטטיסטי זה.

על תוצאותיה החמורות של רעידת אדמה אין צריך להכביר מלים. בניינים יכולים להתמוטט ולגרום לפגיעות רבות בנפש וברכוש, פגיעה במפעל העוסק בחומרים מסוכנים יכולה להרעיל אוכלוסיה שלמה, פגיעות ברשתות הגז והחשמל יכולות להביא להתלקחות ולשריפות ולגרום לנזקים חמורים.

לא מדובר בחששות עלמא. בדיקות שנערכו מגלות כי רבים מהמבנים בארץ מצויים בסיכון גבוה להתמוטטות בעת רעידת אדמה. הבדיקה של בית החולים פוריה למשל העלתה, שבניינים המשמשים לטיפול נמרץ פנימי, למחלקת ילדים, לדיאליזה ולחדרי המיון מצויים במצב חמור מבחינת אי-עמידותם לרעידות אדמה. דוגמאות נוספות הובאו בדוח מבקר המדינה לשנת 2000:

"בדוח שנתי 41 של מבקר המדינה צוין , כי בשנת 1990 עשה משרד השיכון סקר על עמידות
מבנים ברעידות אדמה בקרית שמונה והעלה, כי מבנים שהתגוררו בהם כ- 2,300 משפחות אינם עמידים ברעידת אדמה, וכי ההשקעה הכספית הדרושה לחיזוקם נאמדת בכ- 6.7 מיליון ש"ח (במחירים דאז).

במרס 1994 החליטה הממשלה לאשר תכנית חלקית של משרד השיכון להיערכות לרעידות אדמה והטילה עליו לעשות תוך שנתיים, ביישוב שיקבע, סקר בעניין שיטות לחיזוק מבנים.
בעקבות החלטת הממשלה הזמין משרד השיכון בשנת 1995 סקר מקיף לבחינת עמידות כל המבנים בקרית שמונה. הסקר העלה כי 396 מבנים שהם כ- 28% ממבני המגורים בעיר, בהם 130 שבנה משרד השיכון, אינם עומדים באמות המידה לעמידות ברעידות אדמה. רובם משום שיש בהם קומת עמודים המוגדרת "קומה חלשה"

מהדברים שהובאו לעיל עולה כי בישראל קיים צירוף נתונים הרה-אסון, שהנו צירוף של הסתברות לרעידת אדמה חזקה שעשויה להתרחש בכל עת בארץ יחד עם בנייה שאינה עמידה לרעידות אדמה.

דוחות והמלצות של מבקר המדינה וועדות אחרות

לאחר מספר דוחות של מבקר המדינה וועדת היגוי נדונה הבעיה בפורומים שונים ואף הובאה בפני הממשלה, אשר קיבלה סדרת החלטות בנושא. למרות ההחלטות, ולמרות כל שנאמר ונכתב בנושא עד כה, לא הניבו ההחלטות פרי ממשי וגררה מחדלים בטיפול בנושא, והתראה על התוצאות הרות האסון.

בדוח מבקר המדינה לשנת 91 נאמר:

"עקב התראה, שלא נתממשה, בדבר אפשרות להתרחשות רעידת אדמה בארץ, בסוף 1988, קיבלה הממשלה, מאז סוף 1988 ועד פברואר 1990 כמה החלטות, שעניינן שיפור ההיערכות לאפשרות של רעש אדמה בתחום הבנייה והתשתית הפיזית. מרבית החלטות אלה עדיין לא בוצעו, בחלוף המועדים לביצוען, שקצבה הממשלה בהחלטתה.

הועדה לכינון מוסד של מבקש תכניות בנייה ולקביעת הליך מחייב של ביקורת תכניות קונסטרוקציה, לסיים עבודתה עד מאי 1990, עדיין לא השלימה את עבודתה.

ועדה נוספת, עליה החליטה הממשלה בפברואר 1990: עדיין לא מונתה.

עדיין לא הוחל בהכנת רשימת מתקנים ממלכתיים רגישים.

עדיין לא הוחל בהתקנת מכשירי מדידה לרישום תזוזות קרקע באיזורים הנחשבים כבעלי הסיכון הרב ביותר להתרחשות רעשי אדמה.

עדיין לא מולאו המלצות ועדה מקצועית, בדבר בדיקת תכניות הבנייה של מבנים שקיים ספק באשר לכושר עמידותם בזעזועי אדמה.

עדיין לא מונתה ועדה לבחינת המשמעויות הכלכליות והחברתיות הכלל משקיות של התרחשות רעידת אדמה ולבדיקת מידת ההיערכות של הגורמים הממלכתיים והציבוריים השונים בארץ למצב מעין זה.

משרדי הממשלה עוד לא החלו לדווח על מידת עמידותם ברעידות אדמה של המבנים והמתקנים שבאחריותם."

גם בדיקות שנערכו בשנת 1993 ובשנת 2000 העלו כי למרות ידיעת הסיכון, דבר כמעט לא נעשה ולא נשתנה. מבקר המדינה שב והתריע בעניין זה בדוח מס\\\\\\\' 51ב\\\\\\\' לשנת 2000:

"כדי לתכנן ולהקים באזור מסוים מבנים ותשתיות עמידים ברעידת אדמה, יש להכיר את השברים הגיאולוגיים שרעידות בהם עשויות להיות מורגשות באותו אזור, את חוזק הרעידות הצפויות בהם, את מרחקם מהאזור ואת מאפייני הקרקע באזור.

במדינת ישראל הוקמו מבנים ותשתיות עמידים חלקית, או שאינם עמידים כלל, ברעידות אדמה: חלקם הוקמו לפני שהתקן לבנייה עמידה ברעידות אדמה עוגן בתקנות התכנון או לפני עדכונו, וחלקם הוקמו בהתעלם ממנו. הבטחת עמידותם של מבנים ומתקנים אלה ברעידת אדמה מחייבת בחינה של עמידותם וחיזוקם לפי הצורך.

הממשלה עסקה פעמים מספר בנושא רעידות אדמה וקיבלה החלטות בנדון, אולם רוב ההחלטות שקיבלה החל בשנות השמונים, לא בוצעו. מור במיוחד אי יישום החלטות הממשלה הנוגעות לחיזוקם של מבנים ומתקנים רבים שבני אדם מתרכזים בהם.

ב- 29.8.99 החליטה הממשלה על כינונה של ועדת שרים להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, וזו החליטה ב- 12.12.99 להקים ועדה מקצועית עתירת משתתפים ורבת פנים ומומחים, שתשמש כגורם המטה שלה.
ועדת ההיגוי הוציאה שני דוחות המהווים סיכומים תקופתיים של פעילותה: האחד בחודש ספטמבר 2000, והשני בחודש פברואר 2002. דוחות אלו סקרו את פעילות הוועדה ואת הבעיות הניצבות בפניה, וגם בהם יש נתונים מעוררי חלחלה על הצפוי למדינה, לתושביה ולבתיה במקרה של פורענות רעידת אדמה.
אין בכוונתנו להיכנס לפרטי פרטיהן של ההמלצות בכל הנוגע לפעולות שיש לבצע על מנת למנוע, או למצער למתן מאוד, את סיכוני רעידת האדמה. יחד עם זאת, מצאנו לנכון לפרט חלק מן הפעולות שיש לעשות לצורך מניעתם או מיתונם של סיכוני רעידת האדמה.

טיפול בסיכונים מיוחדים

קרקע ורעידות אדמה - קידום פני הרעה

לאחר כל המלל הרב שנשפך בנושא בחרה הועדה לדון בו שוב [בקצרה]

"משום שהל הצפירות ונורות האזעקה הכלולות בדוחות שהוגשו על ידי הגופים השועים שטיפלו בו לא הניעו את הגורמים האחראים לגרום לכך שהאמצעים ממתני הסיכונים ייושמו במלואם הלכה למעשה בכל רמות התכנון והעשייה בתחום הבנייה. תקוותנו היא שדברים אלו יהיו בפעם הזאת בבחינת הקש שישבור את גב הגמל, ויהיה בהם כדי לפרוץ את חומת האטימות והאדישות האופפת את אי העשייה בתחום זה".

"נחזור גם כאן, פעם נוספת ובבחינת למעלה מהצריך, על מספר מהפעילויות שיש לעשותן בהקשר לסיכוני הקרקע".

מיפוי סיכוני הקרקע של כלל שטח המדינה

המומחים סברו שיש לקבוע מידיניות באשר למחקר, לחשיפה ולמיפוי של סיכוני רעידות אדמה וכן של סיכוני קרקע אחרים, ובהם מערות , חללים, קרקע לא יציבה, מצוקים, שטופונות וכל כיוצא בזה.

לפי הנתונים שהם מסרו, מרבית הכשלים בפרוייקטים הנדסיים גדולים נובעים מטעויות או ממידע גאולוגי לא מספיק, ולא בשל טעויות בתכנון הקונסטרוקציה.

לדעת מומחי המכון הגיאופיסי, יש צורך בעריכת סקר ארצי של סיכוני קרקע. ראה לעיל.

מפת סיכוני הקרקע תהיה אינדיקציה למתכננים ולמוסדות התכנון בכל הנוגע לאיסורים או למגבלות על הבנייה, ולקביעת הצורך בביצועו של סדק מקומי של "תגובת האתר" לאיתור הסיכונים הסיסמיים בו. כמו כן תספק מידע מדויק יותר לפרמטרים הסיסמולוגיים-גיאולוגיים המשמשים יסוד הכרחי לתכנון נכון של המבנים לעמידות בפני רעידות אדמה שתצורף כחלק מהתקן.

התחשבות בסיכוני הקרקע בתכניות מיתאר

בעת עריכה או תיקון של תכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות, יש להתחשב בסיכוני קרקע. לצורך כך, יש מקום לצרף למוסדות התכנון, במקרים המתאימים, יועצים שייצגו היבטים סיסמיים וגיאולוגיים.

בהתאם לכך יש לקבוע איסור ומגבלות בנייה, באזורי סיכון מהסוגים האמורים, על מנת למזער סיכונים הנובעים מהקרקע ומרעידות אדמה. יש למנוע בנייה על קווי שברים גיאולוגיים פעילים.
הקפדה בתכנון מבנים חדשים לעמידות ברעידות אדמה

"יש להבטיח כי תהיה הקפדה מלאה על כך שתכנון של כל מבנה חדש יכלול את יישום הוראות תקן ישראלי ת.י. 413 שעניינו עמידות המבנה ברעידות אדמה."

"ע"מ לדעת אם בבניין, הוראות תקן זה יושמו, יש חשיבות גדולה לבקרה ולפיקוח במהלך התכנון והביצוע. עלות יישום התקן בביצועה של בנייה חדשה היא זניחה יחסית לעלות הבנייה כולה, והיא קטנה לאין ארוך מהעלויות הכרוכות בתיקון ובחיזוק של מבנה שנבנה שלא כהלכה. היא בוודאי אפסית אם מעלים על הדעת את הנזקים הישירים והעקיפים שעלולים להיגרם במקרה של רעידת אדמה חזקה. חרף זאת, וכפי שנמסר לנו על ידי רבים וטובים תקן רעידות האדמה איננו מיושם הלכה למעשה באחוז משמעותי מאוד של הבנייה.".

בדיקה וחיזוק של מבנים קיימים

מבנים שהוקמו על קווי שבר גיאולוגיים עלולים להתמוטט ברעידת אדמה. יש לאתר מבנים אלו ולהתוות את דרכי הטיפול בהם, בהתחשב בחשיבותם, בכמות האנשים המתקבצת בהם ובסיכון שלהם לסביבה.

אף שקיים קושי מעשי לדעת אם מבנה קיים תוכנן ובוצע בהתאם לתקן העוסק בתכנון לרעידות אדמה, קיימת אפשרות, פשוטה יחסית, לאתר מבנים שבמובהק מהווים סכנה בעת רעידת אדמה. מבנים אלה עשויים להיות מבנים בעלי חולשה מבנית מיוחדת, כגון  קומת עמודים מפולשת, מבנה אסימטרי, שלד מרכיבים טרומיים או בעל גובה מיוחד ועוד. בדיקה ואיתור, לפי קווים מנחים שייקבעו, גם אם לא יהוו סקר עמידות מפורט ומלא, יכולים להיעשות בקלות ולתת מענה לסיכונים החמורים ביותר.

עניינים אחרים

בעת רעידת אדמה קיים חשש מפני פיצוצים ושריפות עקב דליפת גז. אנו מציעים לתת את הדעת לאמצעים שימתנו סיכון זה, כגון נקיטת אמצעים לנעילת מערכות גז מיד שמתרחשת רעידת אדמה (הנהוגים למשל בקליפורניה).

ההיערכות לקראת רעידת אדמה, תוצאותיה ונזקיה, צריכה כמובן להיות רחבה הרבה יותר מההתמקדות ביכולת העמידות של מבנים במצב של רעידות אדמה.

מסתבר שלאורך חופי ישראל, במרחקים של כמה עשרות עד כמה מאות קילומטרים, מצויים שברים פעילים בקרקעית הים. שברים אלו יכולים ליצור גלים סיסמיים בשעת רעידת אדמה. גלים כאלו יכולים להיווצר גם עקב התפרצות וולקנית תת ימית או גלישות סלע במדרון היבשת. גלים אלו המכונים גלים טסונמיים, מתאפיינים בגובה ובעוצמה גדולים. לפי הערכה ששמענו, מקומות המצויים בגובה של עד כ- 5 מ\\\\\\\' מעל פני הים, יכולים להישטף בגלים כאלו.

"גם בנושא אחרון זה לא עשינו יותר מאשר ניסיון להוסיף את קולנו הדל למקהלה רבת המשתתפים של המתריעים ומזהירים ומפנים לעובדות ולנתונים המחייבים פעולה מיידית. בשום פנים ואופן אין לראות באמור על ידינו בנושא זה את המיצוי המלא של כל שיש לומר בעניין."

כמילת סיכום בנושא זה, נזכיר את שנאמר "איזהו חכם - הרואה את הנולד". העובדה שקטסטרופה טרם אירעה, איננה משחררת את כל הנוגעים בדבר מהחובה להיות חכמים ולראות נכוחה את הנולד, והכל במטרה למנוע אובדן של חיי אדם ופגיעות בגוף, שניתן למונעם" [וכנ"ל גם, לאחר שכבר ארעה רעידה אחת ממנה יצאנו בשלום - ר.כ.]




שלכם בברכה
ראובן כץ, מהנדס בנין
מנכ"ל  "בם"

(*)   עם כתיבת דברים אלו, לא אוכל להימנע מאזכור שמו ותרומתו של פרופסור יעקב גליק ז"ל שהקדיש מרצו וחייו לקרבות מאסף נגד הקיבעונות בטיפול בנושא רעידות האדמה בארץ ומצא את מותו – בהתרגשותו כי רבה – בעת שנשא דברים בפני ועדת הכנסת. יהי זכרו ברוך !