תקנות פיקוח הבנייה במצב של ליקויי בנייה

במאמר קצר זה נציג מצב של מפקח בנייה אשר הואשם באחריות לליקויי בנייה בשלב המבנה שהתגלו.

בהמשך המאמר נציג גם את המצב המשפטי בארץ

התובעים טענו, כי מפקח הבנייה נשכר על ידם להיות המהנדס המתכנן והאחראי לביצוע בניית השלד ולביצוע פיקוח עליון ומלא על כל העבודות הכרוכות בביצוע בניית הבית וכן חתם על הבקשה להיתר הבניה כ"עורך בקשה" ובתור "אחראי לביצוע השלד" וככזה, לא גילה את הסטייה בקו הבנייה הקדמי במועד ובשלבים הראשונים של הקמת המבנה ואפשר את המשך בנית היסודות בניגוד להיתר. כן לא ביצע ביקורות שוטפות באתר הבנייה בשלבים השונים של הקמת השלד וסיפק אישורים כוזבים ובלתי נכונים בדבר התאמת מצב הבנייה לדרישות ההיתר. בעקבות זאת, דרשו התובעים פיצוי, עקב הקרבה לכביש, ליקויי בניה שנמצאו וכן עגמת נפש ואובדן נוחות והנאה והחזר הוצאותיהם.

המצב המשפטי בארץ

תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב –1992 (להלן תקנות הפיקוח) קובעות את אחריותו של מפקח עליון.

· תקנה 1 לתקנות הפיקוח מגדירה "פיקוח עליון" – פיקוח על בניית מבנה ממנו כמפורט בתקנות אלה.

· תקנה 2 לתקנות הפיקוח קובעת חובת קיום פיקוח עליון על בעלי תפקידים שונים, כדלקמן: מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנון, (לפי סעיף 158 לחוק) ועורכי הבקשה להיתר.

· תקנה 3 לתקנות הפיקוח קובעת:
משך הפיקוח העליון היה מתחילת עבודות הבניה ועד השלמת והוצאת תעודת גמר הבניה; כאשר "תחילת ביצוע עבודות הבניה מוגדרת כ – סימון המתווה באתר הבניה, או נטילת דגימות קרקע מאתר הבניה או ביצוע עבודות עפר, לפי המוקדם.

· תקנה 4 לתקנות הפיקוח מפרטת את הפעולות שצריכות להתבצע בפיקוח עליון:
הפיקוח העליון יכלול פעולות אלה:

(1) בקרה להבטחת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים;

(2) הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה בכל הנוגע לאמור בפסקה (1).

תקנה 5 לתקנות הפיקוח מפרטת את פעולות הפיקוח העליון על בניית שלד בנין:

(1) הפעולות המפורטות בתקנה 4 ככל שהן נוגעות לבניית שלד בנין;

(2) בקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו…